תרחיש האימים של רעידת אדמה חזקה בישראל

תרחיש האימים של רעידת אדמה חזקה בישראל
 
ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי "בעייתי" מבחינת רעידות אדמה, כאשר לאורך ההיסטוריה היו בישראל מספר לא מבוטל של רעידות אדמה חזקות והרסניות. בשנים האחרונות, מדי כמה שנים, כולל במהלך 2013, מורגשות בישראל רעידות אדמה חלשות, רעידות שאולי לא גורמות לנזקים אך ממחישות את הסכנה. מדינת ישראל והגורמים הרלבנטיים השונים בהחלט מודעים לסכנה ולפוטנציאל לרעידת אדמה ואף קיים בקרב חלק מהגופים תרחיש אימים שיש להתכונן אליו.
 
באוקטובר 2013, בישיבת ממשלה לאחר חמש רעידות אדמה חלשות שהורגשו בצפון ישראל במהלך שבוע אחד, מסר השר להגנת העורף גלעד ארדן דיווח כי המדינה מתכוננת לתרחיש של רעידת אדמה חזקה, אשר תגרור כ-7,000 הרוגים, עשרות אלפי פצועים ונזקים כבדים מאוד לרכוש. כך שבהחלט מדובר על תרחיש אימים של רעידת אדמה חזקה בישראל, סיכון אמיתי שמומחים שונים טוענים כי סביר שיתממש בנקודה כלשהי בעתיד.
 
מהות הסיכון לרעידת אדמה והמקור לתרחישי האימים
הסיבה שבעקבותיה קיים הסיכון לרעידת אדמה חזקה בישראל, כמו גם הסיבה להיווצרותן של רעידות כאלו לאורך ההיסטוריה באזור, הוא מיקומה הגיאוגרפי המיוחד של ישראל. ישראל נמצאת על קו השבר הסורי אפריקאי (נקרא לעיתים גם בקע ים המלח), המשמעות היא שהמדינה נמצאת בנקודת המפגש של שני לוחות טקטוניים, כך שכאשר יש תזוזות גיאולוגיות במעמקי הקרקע, הדבר גורם לרעידות אדמה. ההיסטוריה המתועדת של ארץ ישראל כוללת כמה וכמה רעידות אדמה חזקות, אשר החריבו רכוש רב וגבו קורבנות רבים.
 
האזור בו נמצאת ישראל פעיל גיאולוגית, מבחינת שחרור אנרגיה בתת הקרקע. אמנם אין בישראל הרבה רעידות אדמה כמו באזורים אחרים בעולם הנחשבים יותר "מועדים לפורענות", אך בהחלט ישנן רעידות. בפועל, המדענים והגורמים המוסמכים לא יכולים לדעת בוודאות מה רמת הסיכון לרעידת אדמה חזקה בישראל, בשנים הקרובות או בעתיד. מבחינה גיאולוגית, ישנם מקרים בהם אחרי שורה של רעידות אדמה חלשות מגיעה רעידה חזקה ומשמעותית, אך אי אפשר בפועל לחזות זאת ברמת ודאות מוחלטת.
 
הפעם האחרונה בה הייתה בישראל רעידת אדמה חזקה יחסית, אשר גבתה קורבנות בנפש, הייתה ב-1927 – רעידה בעוצמה של 6.25 בסולם ריכטר. במקרים רבים יחסית בעשורים האחרונים היו מקרים של רעידות קלות יחסית בישראל עצמה או במוקדים באזור, כאשר היו מקרים של סדקים שנוצרו בבניינים ובכבישים, רכוש שנפל ושאר נזקים לתשתיות – אך ללא הרוגים או קריסות של בניינים.
 
 
 
כיצד המדינה מתכוננת לרעידת אדמה חזקה?
כאמור, השר להגנת העורף פרסם את תרחיש האימים של רעידת אדמה חזקה בישראל על פי עמדת משרדו והוא דיווח כי המדינה מכירה בסיכון ומתכוננת אליו – אך מה נעשה בפועל ברמת השטח?
עצם הקמת המשרד להגנת העורף, הוא התקדמות בכיוון הנכון מבחינת מוכנות העורף והמדינה למקרי חירום דוגמת רעידת אדמה חזקה. צעדים נוספים כוללים תרגילים רחבי היקף שמקיים פיקוד העורף בשיתוף עם כוחות ההצלה ורשויות המדינה למקרי קיצון של רעידת אדמה, תרגילים במוקדי תשתיות חשובים (נמלי ים, נמל התעופה בן גוריון, תשתיות מים ועוד) והגברה משמעותית של פעילות ההסברה ברמת האזרחים ומערכות החינוך.
 
אחד הצעדים המשמעותיים ביותר שהמדינה השיקה על מנת להתמודד עם הסיכון הרלבנטי של רעידת אדמה חזקה בישראל הוא תמ"א 38. זוהי תכנית מתאר ארצית שמהותה חיזוק בנייני דירות אשר נבנו לפני 1980 – עת כניסתו לתוקף של תקן בנייה לרעידות אדמה – כך שיעמדו בפני רעידה חזקה ומתקפת טילים פוטנציאלית. התכנית מאפשרת לבצע פרויקטים הנדסיים מורכבים על בניינים מתאימים, פרויקטים הכוללים חיזוק הנדסי וחיצוני של הבניין וכמו כן שדרוג משמעותי של הדירות הקיימות בבניין, המראה שלו, תשתיות השירות שלו וכן הוספת דירות חדשות על גג הבניין – לצורך רווח יזמי המתמרץ יזמים לבצע פרויקטים של חיזוק מבנים.
 
לסיכום: תרחיש האימים של רעידת אדמה חזקה בישראל אכן קיים והוא רלבנטי מתמיד, הנזקים הפוטנציאליים הינם אדירים וחשוב שהמדינה והאזרחים יתכוננו לכך. תמ"א 38 מציעה מודל יעיל וכדאי כלכלית לכל הצדדים לחיזוק הבניין, שדרוג משמעותי שלו וכן עליית ערך מרשימה מאוד של הדירות הקיימות. בנוסף, המדינה צריכה לעשות יותר ולקדם את חיזוקם של בניינים רבים יותר ואת בנייתם של בניינים חלופיים חדשים.