מצב הבניה בארץ לגבי מוכנות לרעידות אדמה

מצב הבניה בארץ לגבי מוכנות לרעידות אדמה
 
במדינות מתקדמות בהן מתרחשות הרבה רעידות אדמה, נהוג לבנות באופן המתאים למקרים אלו בהם הקרקע רועדת ומבנים עשויים לקרוס, דרך יישום טכניקות הנדסיות שונות ושימוש בחומרים מסוימים.
אך מה המצב בישראל? מדינה שאמנם אין בה הרבה רעידות אדמה, אך בהחלט נמצאת באזור סיכון לרעידות אדמה. כאשר בוחנים את מוכנות המדינה לרעידת אדמה חזקה ואת התכניות הרלבנטיות בהקשר זה – תמ"א 38 בראש ובראשונה – חשוב גם לבחון את מצב הבניה בארץ לגבי מוכנות לרעידות אדמה.
 
בדו"ח מיוחד שפרסם משרד מבקר המדינה ב-2011 לגבי היערכות מדינת ישראל לתרחיש של רעידת אדמה חזקה, החשש העיקרי שעלה מהממצאים הקשים הוא לעמידות מבני מגורים ומתקני תשתית. הדו"ח, לצד נתונים אחרים הידועים כיום, מציגים תמונה מדאיגה שבה מאות אלפי בנייני מגורים ברחבי ישראל אינם בנויים לפי תקן הבנייה לרעידות אדמה (ת"י 413) ואשר נמצאים בסיכון מהותי להתמוטטות בעת רעידת אדמה חזקה. דו"ח מבקר המדינה מ-2011 חוזר למעשה על פרסומים דומים, כולל של משרד המבקר עצמו, מהעשורים האחרונים – אך התחום נמצא במגמת שיפור בשנים האחרונות.
 
התקן הישראלי לבנייה עמידה לרעידות אדמה – ת"י 413
תקן 413 לרעידות אדמה נכנס לתוקף ב-1980, כאשר הוא כולל דגשים הנדסיים של בניית מבנים כך שיהיו חזקים ועמידים יחסית בפני רעידת אדמה. אמנם לא מדובר בתקן ההנדסי המורכב ביותר ויש מחמירים ממנו במדינות שיותר מועדות לפורענות מבחינת רעידות אדמה, אך עבור הצרכים והמאפיינים הגיאולוגיים בישראל הוא ככל הנראה נותן מענה. למרות שזהו תקן בנייה ותיק יחסית, כל בניין מגורים שנבנה לפני 1980 אינו עמיד בפני רעידת אדמה – כאשר כאמור מדובר על מאות אלפי בניינים בכל הארץ.
 
תמ"א 38, תכנית המתאר לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ומתקפות טילים, מיועדת לפרויקטים של חיזוק בנייני מגורים שנבנו לפני 1980, מבנים שאינם עומדים בדרישות תקן 413. אך כיום יש כבר גורמים מקצועיים הקוראים להרחיב את התמ"א גם לבניינים שנבנו במהלך 1980-1990, מכיוון שיתכן וגם בניינים אלו אינם חזקים מספיק עקב היעדר טכנולוגיות בנייה מספקות באותן שנים.
 
סיכון משמעותי ורחב היקף במקרה של רעידת אדמה חזקה
באופן גורף, מצב הבניה בארץ לגבי מוכנות לרעידות אדמה הינו בכי רע. בנייני מגורים רבים אינם בנויים לפי התקן המתאים לרעידות אדמה ובמקרים מסוימים ישנו חשש גם לבניינים ישנים יחסית שכן נבנו על פי התקן. מלבד ביקורת בגין מחדלי ממשלות ישראל בהיערכות לרעידות אדמה, מדובר כאן קודם כל בסיכון ישיר לחיי אדם ולרכוש רב מאוד.
 
מעבר לבנייני מגורים, קיים חשש מהותי ומבוסס לעמידות מבני ציבור חשובים כגון בתי חולים ומתקני תשתית - החל בהולכת מים וחשמל ועד נזקים מסוכנים במפעלים כימיים וכיוצא באלו.
 
תמ"א 38 כפיתרון יעיל, המצריך התאמות ושיפורים נוספים
אחד הצעדים המשמעותיים ביותר מבחינת ממשלות ישראל בהקשר של מצב הבניה בארץ לגבי מוכנות לרעידות אדמה הוא תמ"א 38.  מדובר על פיתרון יעיל וזמין לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ושדרוג היבטים רבים בבניין עצמו ובדירות הקיימות בו, לצד האפשרות הנוספת של הריסת הבניין והקמת בניין חדש לחלוטין במקומו. יישום פרויקט תמ"א 38 משפר מהותית את מצב הבניין מבחינת חוזק ועמידות, אך כפי שמבקר המדינה וגורמים מקצועיים הפעילים בתחום חוזרים ואומרים – יש צורך בהתאמות ושיפורים נוספים בתמ"א על מנת להפוך אותה לתכנית כלל ארצית שתהיה כדאית כלכלית ליישם גם בפריפריה - ולא רק באזור המרכז כפי שקיים נכון לסוף 2013.
 
למרות שינויים שהוכנסו בתמ"א 38 מבחינת הקלות ברוב הדרוש מבין בעלי הדירות , הקלות מיסוי שונות ובעיקר שיפור זכויות הבנייה הניתנות במסגרת התמ"א, התכנית באופן כללי עדיין אינה כדאית כלכלית בפריפריה. מבחינת מצב הבניה בארץ לגבי מוכנות לרעידות אדמה, הפריפריה נמצאת במידה רבה בסיכון יתר, בשל הקרבה לאזורים פוטנציאליים של מוקדי רעידות אדמה וריבוי מבנים שאינם בנויים לפי התקן הרלבנטי. תמ"א 38, על נגזרותיה השונות היא הדרך היעילה והזמינה ביותר לבניין מגורים מחוזק ומשודרג, אך התכנית יכולה להיות אפילו טובה ורחבה יותר.
 
פנייה אל הגורמים המקצועיים הנכונים והמבוססים בתחום יכולה להבטיח קידום של פרויקט תמ"א 38, להפוך את החזון והתכנון למציאות בשטח – בניין מחוזק, משודרג ודירות עם ערך גבוה יותר!